עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
קשה לי כאן
14/01/2018 09:24
rona
אין לי ברירה
תמיד זה אני מולי. 

שבוע חדש. שמתחיל בבכי, לא בכי עם צרחות ורעש אלא אחד שקט
כזה שמקווה שיהיה טוב מתישהו. בכי כזה שמתחנן על חייו 
שייגמרו כבר ושאלוהים יבין שזה הרגע שאפשר לקחת אותך מכאן

הבטחתי לך שאני אלך לטיפול, הבטחתי שאני אדבר עם מישהו
על הדיכאונות שלי. הבטחתי לך שמישהו ישמע את הכאב שלי
אבל אני מפחדת
אני מפחדת שהבן אדם הזה יפחד ממני 
יפחד מהשדים שיש לי בראש 

בין כל החלומות שלי אני רוצה להקיא את הנפש שלי החוצה
בין כל המילים שלי אני רוצה לא להיות כאן יותר

אני מקווה שבקרוב אלוהים יבחר בי ויקח. 
כי לי קשה פה מידי
0 תגובות
לחזור לנשום.
08/12/2017 12:28
rona
לנשום מחדש,

להתחיל לכתוב שוב. 
אין אושר יותר גדול מהעובדה שאתה חוזר לכתוב 
אתה חוזר להכיר את עצמך מחדש

להקיא על הדף הכל, להקיא כי אפשר להקיא.
להקיא כי אף אחד לא ישפוט אותך מי אתה וכמה עשית.
להקיא עד הסוף כי למה לא, אם אפשר.
אני שמחה שהכוח חזר לי לידיים. שמחה יותר מכל אושר אחר שקיבלתי בחיי
אני שמחה כי זה אושר שהוא לא נגמר אף פעם. 
הנושא של הכתיבה תמיד בער בי
תמיד נתן לי את הכוח להבין מי אני ומה אני לעזאזל מרגישה. 
מאיפה אני מתחילה לפעול ואיך הכל מתחיל.

מה אני עושה איך אני עובדת ולמה בכלל כל זה שייך.
זה הפוסט הראשון שלי כאן, אחריי הרבה זמן שניתקתי את עצמי מהרגש.
מהרגש של עצמי ושל הכתיבה. 

תודה לך מקום יקר על המקום הזה לשפוך את הלב. 
כי אחרת לא הייתי כאן
6 תגובות
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון